7 ביוני 2016

כחלק מסדרת הנושאים בתחום ה"אוקיינוגרפיה" עסקנו השבוע בזיהום ימים ואוקיינוסים, מים ואיכות מים.
ראינו כי לזיהום ישנם מקורות שונים, ביניהם: שפכים תעשייתיים, מי ביוב עירוניים, חומרי דישון והדברה מהחקלאות, השלכת פסולת ע"י הציבור בחוף הים, זיהום תרמי מתחנות כוח ועוד.
בנוסף, הכרנו דרכים באמצעותן ניתן לבדוק את איכות המים: עכירות, טמפרטורה, בדיקת PH, כלורידים וניטריטים.

לבסוף התחלקנו לקבוצות והתנסינו בבדיקת איכות מים של דגימות ממקורות מים שונים. מדדנו PH, דרגת ניטריטים, טמפרטורה, עכירות, ריח וצבע. 


2 ביוני 2016

"אוקיינוגרפיה"
השבוע המשכנו בנושא העל שלנו שמלווה אותנו מזה מספר שבועות: "אוקיינוגרפיה". עד כה עסקנו בהיווצרות האוקיינוסים, חלוקתו לאזורי משנה ואף לפיזור המגוון העצום של בעלי החיים באזורי המשנה.

הפעם דיברנו על שוניות אלמוגים. למדנו ששוניות האלמוגים הן ממערכות החיים העשירות והמורכבות ביותר בעולם. הן הבית של לא פחות ממיליון מינים של יצורים חיים - צמחים, דגים, תולעים, צדפות ועוד. בנוסף, למדנו על השתייכותו של האלמוג לעולם החי, מבנהו ותרומתו למערכת האקולוגית.

כדרך המחשה למגוון העשיר ולצורות השונות של האלמוגים הקיימים יצרנו אלמוגים מפלסטלינה. 




























16 במאי 2016


 "אוקיינוגרפיה".
כזכור לכולנו, בשבוע שעבר התחלנו את הנושא החדש המרתק "אוקיינוגרפיה".
לאחר שעסקנו בהיווצרות האוקיינוסים על ידי הרכסים המרכז האוקייניים, השבוע למדנו על זרמי ים ואוקיינוסים: סוגים, גורמים והשלכות. ראינו שהזרמים השונים הם תוצאה של מכלול גורמים כמו רוחות, מליחות וטמפרטורה. בנוסף, צפינו בסרטונים שונים המלמדים על זרמי ים מסוכנים הגורמים לטביעות ותופעות טבע כמו צונאמי.
לבסוף, המחשנו את זרמי הים על ידי ערבוב שמן ומים במבחנה:



9 במאי 2016

כתה ד

בכיתה למדנו על לוחות טקטוניים הנעים האחד בסמוך לשני. הבקע שביניהם יכול להיות מעל פני הים ומתחת לפני הים. אחד מהבקעים הללו הוא הבקע הסורי אפריקאי.

אורכו למעלה מ – 6000 ק"מ והוא נמשך מסוריה בצפון ועד מוזמביק במרכז אפריקה. הבקע החל להיווצר לפני 25 מליון שנה והוא נמשך עד היום. תהליך היווצרותו מלווה ברעידות אדמה, התפרצויות געשיות, נביעה של מעיינות חמים/מינרליים.

בשלב הראשון של ההיווצרות מגמה לוהטת שנוצרה במעטפת עולה דרך הקרום, נוצר לחץ על הקרום, הלחץ יוצר התרוממות קלה. במשך מיליוני שנים, בלחץ מתמשך האזור ממשיך להתרומם, תוך כי הלחץ ציר הקמט נחלש עד שהוא נשבר.

לאחר מכן, מתרחשות התנתקות ושקיעה של שני הצדדים בציר הקמט. בציר עצמו מתרחשות התפרצויות געשיות. הבקע שוקע תוך כדי התרחבות, ומאפשר לים לפלוש לתוכו. המגמה העולה יוצרת אצבע של קרום אוקיאני, והתרחבות קרקע הים מתחילה.

בכיתה הילדים הכינו דגם של קרקעית אוקיינוס בעזרת תערובת של קמח, מלח, מים וצבע מאכל.

3 במרץ 2016

 חג פורים במדמטיקה

 הממשמש ובא וראש חודש אדר ב' שבפתח החלטנו להקדיש את השיעור השבועי בכיתות 

כיתות ג'- ד' 

לנושא "גלים וצלילים" ("משנכנס אדר מרבים בשמחה...").
התלמידים קיבלו רקע מדעי אודות גלים. העלנו רעיונות לגבי סוגי גלים קיימים בעולמנו, ניסינו להבין מהו בדיוק גל ובאילו צורות הוא יכול להופיע. בהדגמות הרבות הופתענו לראות (או למען הדיוק, לשמוע) מה קורה כששני גלים נפגשים והבנו מדוע למרבית היצורים יש שתי אוזניים ולא אוזן אחת.

בתמונה: קסניה מדמה מצב בו לאדם  אוזן אחת בלבד. האם תצליח להבין מהיכן מגיע הצליל?




בכיתות ה' 
הקדשנו את זמננו לנושא האדריכלות, בטבע ואצל האדם. בחנו מבנים מיוחדים הקיימים בטבע: קן נמלים וקן טרמיטים, כוורות דבורים וביתו הייחודי של נקר סורי. זאת בהשוואה למבנים מעשה ידי אדם: פירמידות מצרים, מגדל פיזה , אייפל, הקולסאום וכו'. נדהמנו לגלות לאילו ממדים אדירים מגיעים כיום בניינים בעולם. למדנו גם על עקרונות בסיסיים של בנייה. לבסוף התנסינו  בפעילות תחרותית של בניית מבנים. 






28 בפברואר 2016

מעלילות מדעמתטיקה 
בכתה ג'
כהמשך לנושא הזמן למדנו על  'זמן תגובה'. התלמידים הבינו מה חשיבותו ליצורים החיים, מה הגורמים המשפיעים עליו ואיך הוא יוצא לפועל. ראינו  שהחושים השונים קשורים לזמן התגובה והאחראי העיקרי להעברת  המידע הוא לא אחר מאשר המוח. בפעילות התחרותית של תפיסת הסרגל נוכחנו לדעת שמשך זמן התגובה משתנה מאדם לאדם ושעם התרגול ניתן לשפרו. 

בכיתות ד'
עדיין בענייני המתמטיקה, הפעם למדנו על איש אשכולות יוצא דופן, הפילוסוף והמתמטיקאי הנודע פיתגורס, אליו מיוחסת הוכחתו של 'משפט פיתגורס'.
התלמידים הבינו כי "סכום שטחי הריבועים, הבנויים על הניצבים במשולש ישר זווית, שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר"  ולהמחשה גזרנו והדבקנו ריבועים תוך כדי בחינת שטחם.







בכיתות ה'  
הגענו  לסיומו של הפרק הארוך בנושא החלל. שאלנו את עצמנו אילו מבנים ייבנו על הירח כחלק מהמושבה העתידית? לאחר תהיות שונות ומשונות הגענו למסקנה שהמבנה היציב והיעיל ביותר שייבחר להיבנות שם הוא מבנה של 'כיפה גיאודזית'. למדנו על מאפייניו, יתרונותיו ואופן בנייתו. ולסיכום פצחנו במשימה מאתגרת: בניית דגם של הכיפה.

התוצאות היו יוצאות דופן ומעוררות התפעלות, בעצמנו לא האמנו למראה עיננו: 


23 בפברואר 2016

בכיתות ג' וד' 
השבוע נערך תרגיל פיקוד העורף ולא התקיימה פעילות מדעמטיקה.

בכיתה ה' המשכנו בנושאי החלל. השאלה ששאלנו הפעם היא: מהם הסיכונים הבריאותיים שאורבים לאסטרונאוטים בטיסתם לחלל? התלמידים העלו השערות שונות , בהתאם לתנאים הקשים השוררים בחלל: היעדר כוח משיכה, טמפרטורות קיצוניות, היעדר חמצן וכו'.
המציאות הקשה בחלל טומנת בחובה סכנות וסיכונים רבים: החל מדלדול מסת עצם, שינויים בצורת ובתפקוד הלב, בעיות שינה ועד לבעיות פסיכולוגיות-נפשיות.
כפעילות סיכום התלמידים דימו ויצרו את מערכת השלד , להנאתם.